הכתבה זהו מוקדשת לכל אוהבות הספרות באשר הן על האומץ להגיע לאירוע ולהצהיר קבל עם ועדה כי אנחנו אוהבות ספרות רומנטית ! (מחיאת כפיים ותרועות ניצחון ברקע ) בעבר אני מודה שגם אני הסתתרתי ספרות רומנטית נחשבה עד השנתיים האחרונות כספרות נשית ונחותה ! ואני כאישה אינטליגנטית ומשכילה לא רציתי להזדהות עם הזאנר הזה הכנס הזה החזיר את הכבוד לזאנר ואת הגאווה לספרות הרומנטית  .

התחושה של ספרות רומנטית זולה , סטיגמה חזרה דבקה בנו , אפילו הסופרות המובילות בחו"ל שהתחילו בזאנר ונחשבות הקלסיקות כמו סנדרה בראון פרשו לאט לאט הרגישו שהם צריכות להוכיח לכולם שהם סופרות טובות והתחילו להתחיל לכתוב מתח – זאנר יותר נחשב ואיכותי .

גם אנחנו בואו נודא לא הרגשנו נעים ללכת עם הספרים בתיק ולהוציא ברכבת ובאוטובוס רובנו קראנו בבית בשקט בהיחבא … ואז הגיע השינוי הגדול ועליו כל הכבוד ללוחשות לספרים שהתחילו במהפכה ואז עשו עוד קפיצה גדולה בכנס הזה . כל התהליך של הדיבור והשיחה סביבה הספרות גרם לפריצה של סופרות ישראליות שאני כל כך מעריצה ואוהבת. בקיצור תקופה של לבלוב ושמחה גדולה לנו הקוראות . כך שברור שהגעתי לכנס קודם כל כדי לפרגן לסופרות וגם כדי לפגוש את הפנים מאחורי הספר חברותי להתמכרות אתן הסקירה היא דעתי האישית בלבד כמובן 🙂

סה"כ הכנס היה מאוד מסודר ומאורגן אך התאכזבתי שלא הגיעו מספיק נשים למרות שהנוכחות הייתה מכובדת . הסופרות הגיעו בשמחה וההפנינג בכניסה היה שווה את הכול גם פגישה חיבוק גדול שקיבלתי מהסופרות שהאהובות שלי השאיר לי טעם של עוד . וזה היתה הזדמנות יקרה לפרגן להם וגם לשמוע מקרוב על תהליך הכתיבה הספרים שבדרך ועוד . עצוב לדעת כמה קשה לסופר להתפרנס בארץ ולכן חשוב לתת להם לפחות את האהבה והדחיפה שלנו שלא יוותרו וימשיכו ליצר אומנות .

בפתיחה הכנס ההרצאה ג’יין אוסטן מאז ולתמיד שי סנדיק אני כחובבת ספרות קלסית היסטורית נהנתי מאוד (חלק פחות מתחברות לסוג הזה ) מהרצאה שהעלתה פרטים מסקרנים וענתה על השאלה למה ספריה נחשבים עד היום כאהובים ? התשובה כמובן היכולת של גיין ליצור דמויות נשיות חזקות ובעלות עומק וכמובן לדבר על רגשות אהבה עמוקים. בלי מחוות גרנדיוזיות בניואנסינים עדינים רגישים וקטנים שממיסים אותנו כל פעם מחדש ! עצוב שגיין לא זכתה לממש אהבה גדולה בחיה, נפטרה רווקה בגיל צעיר 42 . שי הרשים אותי בידע שלו ופרגון לקהילת הקוראות שלנו .

אחריו נפתח פאנל האישה עם המשקולות בהנחיית שמרית הילל מקסימה ומתוקה (טרם קראתי את ספריה אבל היא בהחלט עשתה לי חשק ) השיח סביב הנשים והבחירה בספרות רומנטית.

בעיקר התרכזו בתפקיד של הסופרות להראות כוח נשי ופמנסטיות דרך הספרים האם הם עושות את זה ואיך? שצריך להשים שוב את האישה והנשיות במרכז למרות שדעתי שונה מרוב הדוברות יותר התחברתי לדבריי  דנה לוי-אלגרוד
שסיפרה שמטרתה בספרים היא להביא כייף והנאה 🙂 כי אישה לא רוצה אחרי יום ארוך לצעוק פמנסטיות אלא להנות מספר טוב ומהנה גם אני חושבת כמוה באיזה שהוא מקום אנחנו שוכחות לפעמים שאנחנו לא חייבות לצעוק אני פמיניסטית ועוד . כי להישמע….  בהחלט כייף לקרוא על נשים חזקות ואין ספר שספר זה הזדמנות לדבר ולחשוף קשיים שלנו כנשים ודרך הספר לספר כתף תומכת כמו ספרה של מאיה אדרי – סערה מדברית שמדבר על המשבר גיל ה40 וההתמודדות ונתן להרבה נשים הזדמנות לדבר על הנושא הכאוב.

שימו לב לשינוי הזה – הזאנר החדש שהתחיל ב50 גוונים של אפור . החזיר חזרה את הרצון שלנו נשים הם קודם כל רוצות להנות מחיבוק ואהבה – באהבה אנחנו לא רוצות מלחמה … יש מצב שהתעיפנו ממלחמת המינים . או יותר נכון המלחמה ממשיכה אבל תסתיים בשוויון.

בהחלט זה לא בושה שבא לנו לפעמים להניח את הראש על גבר חזק זה לא הופך אותנו לתלותיות או חלשות ! כי תזכרו גם שאנחנו חלשות אנחנו חזקות!  החוזק של לשחרר ולתת לעצמנו לחוות ולהרגיש זה הכוח והעוצמה שמבפנים ובזה אנחנו מלכות !

כי בנינו אנחנו יודעות מה אנחנו שוות וכבר עברנו את השלב לשלטים ברחובות. עכשיו בא לנו להנות פשוט להיות אנחנו ! עם כל המורכבות…. בסוף היום אנחנו לא בתחרות מול אף אחד רק מול עצמנו !   בא לי  פשוט להיות אני ! בלי דגלי מאבק ! בלי רעש וצלצולים !

בפאנל השתתפו גם המקסימות נבט טחנאי, דנה לוי-אלגרוד, מאיה אדרי, אורית פטקין שכל אחת תרמה לעוד זווית מעניינת בסיפור .
לתחושתי יש כל כך הרבה סוגים של ספרות ולשמחתי עכשיו לנו הקוראות יש בחירה ! ככול שהזאנר נפתח וספרים מכל הסוגים קיימים וזה לא היה בעבר יש יותר טוב מזה ? העתיד ורוד !

אני ברחתי מהכנס מוקדם לאירוע משפחתי אבל יצאתי בתחושה נהדרת שהטוב עוד לפנינו! שאפו ללוחשות לספרים לכנס ראשון זה היה מכובד מאוד . 

 

 

 

 

 

 

 

 

כמו דנה לוי אלגרוד ואיילת סווטיצקי ,לילאן סלמה נחום ועוד רבות מדהימות וטובות ..