שמשהוא יחבק אותי עכשיו ! מגיע צל"ש לספר המדהים.
הספר נפתח באותות קרב ואהבה נפיצה וזוכה ממני לעיתור הגבוה והמשולש של הגבורה העוז והמופת ! משה גל הוא מבחינתי גיבור מלחמה שעשה פה היסטוריה ביכולתו המופלאה כתב על תקופה מורכבת מלחמת יום כיפור.  ושזר בתוכה מתח ואהבה מבלי לעייף ולשעמם הוא מצית אש ותמרות עשן.
וטווה אהבה רגישה וכובשת של הגבר שבגברים גדי מלח הארץ וסיגל נערת ישראל .
משה עשה פה את הלא יאומן ולקח נושא קשה ועמוס כאב הלם קרב ועשה איתו חסד .
זו תסמונת לא קלה ולא מובנת בעיני רבים, הוא מאיר את עינינו ונותן להם במה מפוארת להסביר ולגעת בלב של כולנו, חושף במבט ישיר בעיניים ובלי להתבייש כאב של לוחמים שישרוף לכם את הלב  .
בעזרת מילים ושפה עשירה והקולחת תצללו בדמעות לאהבה ששום מלחמה או מוות לא תנצח !

זהו סיפור ענק והעלילה מרתקת ולא נחה לרגע…אני לא הייתי במלחמת יום כיפור שם מתחיל הספר לכן כל התקופה הזו ידועה לי מסיפורים משפחתיים בלבד. זו  הסיבה שהרגע בו גידי נקרא לטלפון ומקבל הוראה להגיע לבסיס הרגשתי את הלב שלי רועם בפחד יחד איתו .
מדובר ברגע מרעיד עליו ששמעתי מאבי פעמים רבות ופה לראשונה הצלחתי לחוות את קשת הרגשות .
משה החיה אותו מחדש בתיאור רגיש של העזיבת הבית, הפרידה בדמעות והחיבוק הנואש והאחרון .
הרגע הזה אותו חוותה גם אימי שנאלצה להיפרד מאבי אוחזת בידיה תינוק בן שלושה חודשים .
איזה רגע קשה הוא לשחרר ולשלוח את אהובך מעבר לקווי האוייב שהסיכון ברור !!
וזה הכול בשביל המדינה שלנו,  זה ציונות וזה הקרבה!
(לאן היא נעלמה ההדבקות ואהבת העם והארץ ???)
עוד רגע שניער אותי היה שגדי יוצא לרחוב ורואה את כולם ביום כיפור מתרוצצים במקום להתפלל.
התיאורים הצליחו להכניס אותי לאווירה ולתחושת החוסר אונים והחרדה לגורל אהובים ויקרים .

הסיפור ממשיך לחשוף אותנו לרגעים מצמררים ובלתי נתפסים כמו החוויה בקרב בו גדי צופה מלמעלה כמו ציפור במסוק על המלחמה והאוייבים המתקרבים לתקוף , הפחדים והלבטיים עולים ומציפים ומכים בכל הכוח מנסים לערער את האמונה והאחיזה בחיים  .
אלו רגעים שבטח עוברים על כל חייל וגיבור שיוצא למעננו להילחם .
הדם והפיצוצים איזה התמודדות על אנושית . הספר גרם לי להבין עד כמה הצפיה שלנו גבוהה ולא אנושית חיילנו . החוסר יכולת לשלנו להכיל את הכאב והחולשה להם לאחר שחזרו שבורים מהקרב הביתה לזרועותינו .
כל הראייה שלי על המלחמה וההשלכות הנפשיות הקשות שלה השתנתה לי .

גדי ודייויד אינם מכירים זה את זה ומעולם לא נפגשו, אך דרכיהם, זהויותיהם וגורלם, עומדים להצטלב בשרשרת אירועים עוצרי נשימה, ויריעת חיים מרגשת, שסועה ופטליסטית.
סיגל היפיפייה והאנרגטית בת קיבוץ גבעת חיים, שזה עתה מלאו לה 24 אביבים מאושרים, היא אהבתו הגדולה של גדי וחברתו לחיים מזה שנתיים.
ואז ב – 6 לאוקטובר, בשעה 2:00 בצהריים, האדמה רועדת….גדי ודייויד מוזעקים לבסיסם, מצוותים לאותו מסוק ויוצאים למשימותיהם להגנת המולדת רק אחד מהם חוזר מהתופת, פצוע אנוש, חסר הכרה והלום קרב, שכל זיכרונות עברו נמחקו ממוחו, וכשהוא מתעורר במרכז רפואי בארה"ב, משתקם וחוזר לחיים, נותרת התעלומה – מי הוא?…

זה סיפור האהבה חוצה הגבולות שאני לא יודעת מאיפה להתחיל לספר לכם על הרכבת הרים המסחררת אותה עברתי מהלך הספר הכאב של סיגל על האובדן וגידול הבת ומצד שני על גידי השבור והפגוע שמחפש את נפשו וחוט הלב שנעלם לו ונקרע אבל לא נותק וממשיך לפעום גדוע.  

אין הרבה ספרים שהרגשתי אחריהם כל כך מרוגשת והמומה שלא הצלחתי לישון ולקרוא כלום במשך  ימים… הדמויות והעלילה הסוערת  הנפרשת על פני 20 שנה ליווי אותי כל הזמן במחשבות עמוקות על השתלשלות החיים, מיקריות וגורל .

גורל כל כך אכזר שהפריד בין אוהבים, ילדים להורים…. המלחמות השאירו אחריהם כל כך הרבה חורבן והרס…אין מנצחים במלחמות רק מפסידים ! ופה המלחמה השאירה שובל של רסיסי לבבות ושברי חיים נותרו שרופים וחבולים מאחורה לנצח!

הרגשתי בעצמי עוברת פה חוויה פוסט טראומתית , עמוקה ומצמררת. אין לי מילים כדי להעביר את החוויה החד פעמית. אחד מספרים הם לדעתי אבני הדרך במדינה ובניהם גשרים ודקויות של אהבה מופלאה .

סקופ > מיד לאחר הקריאה – הספר שנגמר בסוף מפתיע שהשאיר אותי המומה מיד פניתי למשה שהסכים לספר לי שהוא עובד על המשך שימשיך לסגור קצוות ולרכך קוצים .
יש למה לצפות ! ואני מחכה לו בנשימה עצורה ובכלל זה הזמן לשאול את משה איפה היית ?
מדובר פה בחשיפה של סופר דגול ! אל תפספסו !